סיכום וניתוח השיר
״הדרך שלא נלקחה״ הוא אחד השירים הכי מפורסמים של המשורר, והוא מורכב מארבעה בתים (Stanzas). הסמליול בשיר נובעת מעולם הטבע, הדובר חייב לבחור בין שתי דרכים שמתפצלות ביער. סיטואציה שמזכירה מעט סיפור ילדים, או אגדת עם. על אף הפשטות שלו, ניתן לנתח את השיר במספר אופנים, וזה גם היופי שבו.
באחד המרעיונות עימו, המשורר מספר כי השיר נכתב על חבר טוב שלו, ״שבכל דרך שבה הלך, תמיד התחרט שלא לקח את הדרך השנייה״. ואכן, גם בבית הראשון, הדובר מצטער שאינו יכול לצעוד בשתי הדרכים. הוא קופא במקום, ושוקל את צעדיו. באיזו דרך עליו לבחור?
בבית השני הוא כבר מקבל החלטה: הוא בוחר בדרך שנראית פחות שחוקה, כלומר שצעדו בה פחות אנשים. הדרך הפחות בטוחה, לפי פרשנות אחת. הוא מעודד את עצמו בכך שמבטיח שיחור גם לדרך שבה לא בחר.
אף על פי כן, בבית הרביעי והאחרון חוזר לקולו של הדובר טון של חרטה וצער, הוא מבין שלא באמת יוכל לחזור לאותה נקודה ספציפית, ועל כן לא יוכל ללכת בדרך השנייה. הוא מנחם את עצמו בכך שבעוד שנים רבות, הוא יביט אחורה ותישאר לא הנחמה שלפחות בחר בדרך הפחות שחוקה, הדרך היותר מקורית.
מכאן ניתן לנתח את השיר למספר כיוונים:
- השיר הוא שיר צער וחרטה, ומכאן גם שמו. על אף הנחמה, הדובר לעולם ימשיך לחשוב ולהרהר בדרך האחרת, היא תמשיך לקרוץ אליו ולהטריד את מנוחתו. לפי משמעות זו, שיר זה הוא שיר נחמה לאנשים שחיים בעידן שלנו, ושיש להם אפשרויות בחירה אינסופיות. במצב כזה, תמיד ירדפו אותנו דווקא הבחירות שלא עשינו, יותר מאשר הבחירות שעשינו.
- השיר הוא שיר תקווה. כלומר, הדובר מודע למצב הבלתי אפשרי של האדם המודרני, מצב שבו עלינו לבחור, ולקחת אחריות מלאה על החיים שלנו, ולאן שנבחר להוביל אותם. יש שרואים במצב זה אושר גדול, ויש שרואים בו עול ומעמסה בלתי רצויה (יותר כיף שמחליטים בשבילי, שמעצבים בשבילי). הדובר מודע לקושי לבחור בחיים, אבל הוא משדר לקורא מסר ברור: היופי הגדול הוא היכולת לבחור בשביל מקורי, אישי, משלנו. ללא הצורך לתת דין וחשבון על כל צעד ושעל. הדובר מבקש לחשוף את היופי הגדול שיש לאדם כיום: היכולת שלו לעצב את חייו בדיוק איך שהוא רוצה, מבלי שכופים עליו צורת חיים כזו או אחרת (היסטורית, מדובר במצב ייחודי מאוד במאות השנים האחרונות, והתקדמות עצומה שעשתה האנושות).
